יומן הכיתה

יום שבת, 20 בספטמבר 2014

שנה טובה

הבלוג הזה צריך להסתיים. שנה חדשה עומדת להתחיל. 
אז בוגרי היקרים מאוד - מאחלת לכם שנה נפלאה!!! יודעת וסומכת עליכם שתצליחו בתיכון. היו בריאים ומאושרים. יודעת שיהיו לכם חברים טובים חדשים ומקווה שתשמרו גם זיכרונות נהדרים מהביחד שהיה לכם באמנויות. 
שנה טובה. 

יום ראשון, 22 ביוני 2014

רגע אחרי

אין לי מילים! זה לא נכון. יש לי המון מילים. אולי אפילו יותר מדי מילים, שרצות לי בראש וקצת מתבלבלות, מתארות מנעד שלם של רגשות - עצב, שמחה, גאווה... 

היה אתמול מפגש קסום. אני לא אוהבת את הביטוי "אין דברים כאלה", אבל באמת שאין דברים כאלה - עשרות בני נוער שיושבים כמה שעות יחד בשיחה הכי אינטימית. התרגשתי לראות כיצד אתם מישירים מבט לחבר ואומרים לו את שבחו בפניו מעמוק לבבכם. אלו היו רגעים נדירים ברגישות ובאמת שלהם. בלי רוע, ציניות, מסכות. רק טוב, פירגון ואהבה.

תודה להורים שלכם על המתנה הנהדרת והברכה הנוגעת. 

תודה למשפחת קריב על רוחב ליבה הבלתי יתואר. 

תודה שהיה חשוב לכם להיות עוד רגע ביחד. 

זהו. עכשיו אפשר לצאת לחופשה ארוכה, לנוח, להרגע, לבלות, קצת להתבטל (או הרבה), לאגור כוחות לקראת ההרפתקאה הבאה. 

שימרו על עצמכם. להגיד לכם לא להשרף בשמש, כמו שראינו אתמול, זה כבר מאוחר מדי. 


יום רביעי, 18 ביוני 2014

רגע לפני

אחת לכמה זמן אני כותבת כאן את הגיגי, וכמו תמיד, גם עכשיו לא ברור לי בדיוק למי אני כותבת. תגובות לפוסטים הללו לרוב אין. יחד עם זאת, רגע לפני הפרידה אני מבינה שכחלק מהדברים שיבואו על סיומם בעוד יומיים יכלל גם בלוג זה. 
עכשיו אני נלחצת שיש לי עוד כל כך הרבה דברים שלא הספקתי לומר לכם - לשאול, להודיע, להסביר, לנזוף, לבקש וכו'. מה שאספיק עוד לומר לכם בעל פה ובכתב ביומיים הקרובים אני מקווה שיהיה משמעותי. ואולי טוב שאני נפרדת מכם בתחושה שעוד לא מיציתי, עם טעם של עוד. 
זו היתה שנה מאוד גדושה ומאומצת עבורי. איכשהו נדמה לי שהיא עברה נורא מהר. גם לכם? או שהלחצים והחובות גרמו מבחינתכם לזמן להתארך עד מאוד? 
הנה, תשובה על השאלה הזו אני למשל כבר לא אזכה לשמוע מכם.
השבוע פגשתי תלמיד שלי לשעבר, שהיום הוא כבר "ילד" גדול בן 36. הוא התפלא על כך, שאני זוכרת את כל הילדים מכיתתו ב'אמנויות', עד כדי כך התפלא, שאפילו לא היה לי נעים שידע בנוסף גם איזה פרטים טפלים אני זוכרת. ניסיתי להסביר לו שקשרים משמעותיים מטביעים את חותמם ולא נמחים כך סתם עם השנים. 
כשעמדתם היום בחזרה על הבמה סקרתי אתכם במבטי וחשבתי לעצמי שעם כל אחד מכם יש לי קשר ייחודי. עם כל אחד עברתי מסע משמעותי - ריגשי, עמוק וחשוב. היו סמוכים ובטוחים שגם אם מרחוק - ימשיך להיות לי אכפת מכם תמיד. אחרי הכל, יצרנו כאן משהו מיוחד שלנו, לא? משהו, שכמיטב הקלישאה "זר לא יבין".
אני מאחלת לכם שתעמדו מחר בטקס גאים. שההתרגשות שלכם תהיה טובה. שיתווסף לזיכרון הקולקטיבי שלכם עוד משהו להתענג עליו. 
ואני - אחבק אתכם חזק ואומר לכם שוב, בלי שאף אחד ישמע (שהרי אמרנו שאף אחד לא באמת קורא מה שאני כותבת כאן) שאני אוהבת אתכם. 



יום שני, 9 ביוני 2014

הנה אנו עולים.... מי היה מאמין?

רגע לפני הסוף. בתוך כל הבלגן של סוף השנה ובעיקר העובדה שחלק לא קטן מהילדים עוד עסוק בחזרות לקראת מופע, אני מצליחה להתרגש מעצם הרעיון שאו טו טו זה נגמר. 
התחלנו בחזרות לטקס הסיום, בינתיים את חלק השירה המשותפת. אני מתרשמת שאתם מתגייסים בבגרות ובחברות יפה למשימת העלאת טקס מכובד. 

אז הנה ההזמנה הרשמית שלנו. מחר/מחרתיים תקבלו כרטיסי ישיבה באולם לבני המשפחה וגם הזמנות כאלה אישיות. 



אני מבקשת מכולם לשריין את יום שבת, 21.6.2014. ביום זה ניפגש - אתם ואני - למיפגש פרידה אינטימי.... 

נ.ב.
כבר אמרתי לכם שאתם יקרים לי?

יום רביעי, 28 במאי 2014

ענייני סיום

כיוון שבימים אלו אני פוגשת בכל פעם קבוצה אחרת מכם, אני מבקשת להפנות את תשומת לבכם לעניינים הבאים:

ראשית, אני מקווה שכולכם אכן מגיעים להופעות הסיום של החברים מהמגמות השונות, וכרגיל אצלכם גם מפרגנים בגדול. 
מזכירה לכם, שהערב ומחר הצגות התיאטרון, ביום שני הקרוב הקרנת סרטי הגמר ואחרי חופשת שבועות - קונצרט המוסיקה.

איך מתקדמים ה"סיומים" שלנו?

ספר - מעוצב ברגעים אלה בבית הדפוס. 

טקס - נתחיל לעבוד עליו רק כשיגמרו כל הסיומים האחרים. השבוע האחרון יצריך מכולם התגייסות מוחלטת, כי הזמן יהיה קצר מאוד והמלאכה רבה. ממש לא הזמן להתעסק בבעיות מוטיבציה או משמעת. אני בטוחה שהאינטרס של כולנו זהה. 

סרט - ממחר, יום חמישי, מצטלמים ילדים לסרט. מפאת קוצר הזמן המתכונת השתנתה. כל ילד יתראיין בקצרה מול המצלמה. את תלמידי התיאטרון נצלם בתחילת השבוע הבא.

זה "בגדול". יש עוד עניינים שונים ומשונים, ואשמח לכל עזרה מצידכם בהתאם לצורך. 

בסוף השבוע שלאחר טקס הסיום נערוך מפגש פרידה כיתתי אינטימי - רק אתם ואני. יש ילדים שהתנדבו להכין פעילות. כל מי שרוצה לתרום לתכנית המיפגש מוזמן להציע.
אם מישהו רוצה לשתף בתמונות/סרט מהעבר - מוזמן.


במיפגש הזה נעניק זה לזה מתנות סמליות קטנות עם הקדשות באופן הבא:
נערוך בכיתה הגרלה. כל ילד יקנה/ יכין מתנה (שעלותה בגובה עד סכום שנקבע) לילד אותו העלה בגורל, מבלי לגלות לאותו ילד. המתנה צריכה להיות כזו שמתאימה באופן אישי לילד המקבל, ויתווסף לה כאמור מכתב פרידה מרגש. ברור? אם לא, אז אסביר שוב בעל פה. 

טקס הסיום יערך ב-19 ליוני, בשעה 20:00 באולם. כבר אומר, כי להבדיל מההופעות השונות, בערב זה מספר הכרטיסים שיקבל כל ילד הוא מוגבל! לתשומת לבכם. 

אני מבקשת בימים אלה של "בלגן" מכל מי שלא מגיע - להודיע לי בבקשה. 
ועל יציאה מוקדמת ב-13:30 בבקשה לא לנדנד יותר מדי. 

תודה.