אין לי מילים! זה לא נכון. יש לי המון מילים. אולי אפילו יותר מדי מילים, שרצות לי בראש וקצת מתבלבלות, מתארות מנעד שלם של רגשות - עצב, שמחה, גאווה...
היה אתמול מפגש קסום. אני לא אוהבת את הביטוי "אין דברים כאלה", אבל באמת שאין דברים כאלה - עשרות בני נוער שיושבים כמה שעות יחד בשיחה הכי אינטימית. התרגשתי לראות כיצד אתם מישירים מבט לחבר ואומרים לו את שבחו בפניו מעמוק לבבכם. אלו היו רגעים נדירים ברגישות ובאמת שלהם. בלי רוע, ציניות, מסכות. רק טוב, פירגון ואהבה.
תודה להורים שלכם על המתנה הנהדרת והברכה הנוגעת.
תודה למשפחת קריב על רוחב ליבה הבלתי יתואר.
תודה שהיה חשוב לכם להיות עוד רגע ביחד.
זהו. עכשיו אפשר לצאת לחופשה ארוכה, לנוח, להרגע, לבלות, קצת להתבטל (או הרבה), לאגור כוחות לקראת ההרפתקאה הבאה.
שימרו על עצמכם. להגיד לכם לא להשרף בשמש, כמו שראינו אתמול, זה כבר מאוחר מדי.
עמית- תודה.
השבמחקתודה על המסירות שלך, על ההשקעה שלך, הרצון הטוב, החוכמה, הניסיון, הפתיחות, האדיבות, ההקשבה, והבדיחות ששיתפת אותנו בהם במשך כל השלוש שנים האחרונות. להגיד שאת מורה מדהימה זה להמעיט בכישורייך, אז במקום זה את מחנכת מדהימה, כל שיעור איתך הוא מתנה והילדים הביולוגיים שלך ברי מזל שהם ימשיכו לפגוש אותך כל יום. שתדעי שהשארת חותם ענקי על כל אחד ואחת מאיתנו ונזכור ונאהב אותך תמיד.
יכולתי להרגיש שהיה ערב קסום! החל בתגובות הילדים שנסעו איתי הביתה אתמול, והמשך בתגובה של הבת שלי. תודה רבה עמית!!! (זוהי רק תוספת קטנה לברכות שנכתבו), אכן, היה כדאי! תנוחי גם את - כדי שיהיה לך כוח לשנה חדשה נוספת. חיבוק גדול! ונתראה בשמחות. סמדרמה.
השבמחק