אחת לכמה זמן אני כותבת כאן את הגיגי, וכמו תמיד, גם עכשיו לא ברור לי בדיוק למי אני כותבת. תגובות לפוסטים הללו לרוב אין. יחד עם זאת, רגע לפני הפרידה אני מבינה שכחלק מהדברים שיבואו על סיומם בעוד יומיים יכלל גם בלוג זה.
עכשיו אני נלחצת שיש לי עוד כל כך הרבה דברים שלא הספקתי לומר לכם - לשאול, להודיע, להסביר, לנזוף, לבקש וכו'. מה שאספיק עוד לומר לכם בעל פה ובכתב ביומיים הקרובים אני מקווה שיהיה משמעותי. ואולי טוב שאני נפרדת מכם בתחושה שעוד לא מיציתי, עם טעם של עוד.
זו היתה שנה מאוד גדושה ומאומצת עבורי. איכשהו נדמה לי שהיא עברה נורא מהר. גם לכם? או שהלחצים והחובות גרמו מבחינתכם לזמן להתארך עד מאוד?
הנה, תשובה על השאלה הזו אני למשל כבר לא אזכה לשמוע מכם.
השבוע פגשתי תלמיד שלי לשעבר, שהיום הוא כבר "ילד" גדול בן 36. הוא התפלא על כך, שאני זוכרת את כל הילדים מכיתתו ב'אמנויות', עד כדי כך התפלא, שאפילו לא היה לי נעים שידע בנוסף גם איזה פרטים טפלים אני זוכרת. ניסיתי להסביר לו שקשרים משמעותיים מטביעים את חותמם ולא נמחים כך סתם עם השנים.
כשעמדתם היום בחזרה על הבמה סקרתי אתכם במבטי וחשבתי לעצמי שעם כל אחד מכם יש לי קשר ייחודי. עם כל אחד עברתי מסע משמעותי - ריגשי, עמוק וחשוב. היו סמוכים ובטוחים שגם אם מרחוק - ימשיך להיות לי אכפת מכם תמיד. אחרי הכל, יצרנו כאן משהו מיוחד שלנו, לא? משהו, שכמיטב הקלישאה "זר לא יבין".
אני מאחלת לכם שתעמדו מחר בטקס גאים. שההתרגשות שלכם תהיה טובה. שיתווסף לזיכרון הקולקטיבי שלכם עוד משהו להתענג עליו.
ואני - אחבק אתכם חזק ואומר לכם שוב, בלי שאף אחד ישמע (שהרי אמרנו שאף אחד לא באמת קורא מה שאני כותבת כאן) שאני אוהבת אתכם.
גם אנחנו אוהבים אותך ונתגעגע מאוד ונבוא לבקר
השבמחקאוהבים עד אינסוף, ריגשת.
השבמחקעמית אני אוהב אותך כל כך!! מאוד התרגשתי! ברור לי שהקשר שלי איתך לא יסתיים ב20 ביוני ואני אבוא לבקר בלי סוף. את מסוג המחנכות שאני יודע שאני לא אשכח אף פעם ואני מרגיש כאילו את האמא השנייה שלאוהב בלי סוף!!!
השבמחקעמית זה באמת עבר מהר ומהר מידי כדי להיפרד, אנחנו לא נפסיק להתגעגע ואפילו בטקס שיהיה היום תתקונני לקבל חיבוקים אוהבים וכואבים ומילדיך, אני שמח שכל הזמן ונתקופה הזו עברו איתך ולא עם מישהו אחר בעל חוש הומור ורצינות שונים משלך ובלעדיך באמת שהכל והטקס לא היה אותו דבר, כיך שיש מורה שכבר סוג של אמא שעברה איתנו את כל התקופה ותמיד תמכה ועזרה, אחת כזו שלא נוכל ללהפסיק לזכור.
השבמחקתתכונני*
מחקעמית אנחנו אוהבים אותך והיה לנו הכי כיף שיכולנו לבקש
השבמחקגם אני מרגישה שעוד לא מיצינו, שמוקדם מדי להפרד, שיש לי עוד כל כל הרבה לשאול ולדבר ולצחוק וזה מרגיש כאילו הכל עבר מהר מדי בלי שהרגשתי אפילו אתגעג עד אינסוף כי קשר כמו שלנו איתך לא קורה הרבה אני לא יודעת מה יהיה בהמשך אבל אני כן יודעת שלא תהיה לי אף פעם עוד מחנכת כמוך אוהבת הכי בעולם
השבמחקהנה תגובה- גם אני אוהבת אותך מאוד - ריגשת גם אותי. מגיע לך להתרגש ולתלמידייך אשריהם שהיתה להם אותך ללוותם במסעם באמנויות. נתראה הערב ...מתרגשת גם.
השבמחקולכולם - בשעה טובה וב-ה-צ-ל-ח-ה !!!
אני ראיתי, קראתי, התרגשתי ועכשיו גם מגיבה. תודה עמית!!! על הכל. על כל מה ששלוש שנים יכולות להכיל. ובעיקר על ההתמדה, הנחישות, המסירות, הניסיונות לחולל שינוי - גם כשנראה כאילו לא אפשרי.
השבמחקעל הערב הנפלאאאאאא שהיה אתמול!
והספר - פשוט מ-ה-מ-ם!!!!!!!!!!!!!!! אין לי מילים!!!
על הכל ויותר - תודה - סמדרמה.